- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ע"ר 11997-07-11
|
ע"ר בית משפט השלום אשקלון |
11997-07-11
2.10.2011 |
|
בפני : אורית חדד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: סימון מאן עו"ד מרדכי כהן |
: בנק מזרחי טפחות בע"מ עו"ד נ.צורף |
| פסק-דין | |
1. זהו ערעור על החלטתה של כב' הרשמת ע. גיא מיום 26.6.11 (להלן: "ההחלטה").
ברקע - צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגד המערער במסגרת סעד זמני שנתבקש על ידי המשיב עם הגשתה של תביעה כספית ששיעורה 154,054 ש"ח מחמת אי פרעון יתרתה של הלוואה שניתנה למערער. יתרה זו נותרה לאחר מימושו של נכס שמושכן להבטחת הפרעון.
המערער בתגובתו לצו האמור ביקש את ביטולו ולאחר קיומו של דיון ניתנה ההחלטה האמורה ובמסגרתה קבעה כב' הרשמת כי יש להותיר את צו העיכוב על כנו, אולם במסגרת האיזון הנדרש בין אינטרס המערער מחד והמשיב מאידך, מצאה מקום לאפשר יציאת המערער מן הארץ בכפוף להפקדה כספית בשיעור של 30,000 ש"ח. על קביעה זו מוגש ערעור זה.
2. טענת המערער בתמצית הינה כי כב' הרשמת טעתה משלא נתנה משקל ראוי להיותו תושב חוץ ולהעדר נסיבות חריגות המצדיקות עיכוב יציאתו, משהתעלמה מזכותו החוקתית לחופש התנועה והעיסוק ומההשלכות הקשות של פגיעה באלו, משהתעלמה מכך שהנתבע השתהה בהגשת תביעתו ומשקבעה כי צפויה הכבדה בניהול ההליך ככל שלא ינתן הצו המבוקש.
לטענת המערער מאז שנת 1999 מתגורר הוא דרך קבע בארה"ב ושם אף נולדו שני ילדיו.
המערער מועסק כמנהל תפעול בחברה שמושבה בניו יורק וכל פעילותו הכספית כמו גם חיי החברה שלו מתנהלים בארה"ב. ילדיו של המערער הינם אזרחי ארה"ב אשר אמורים לחזור למוסדות החינוך בהם הם לומדים ויש בצו אף כדי לפגוע בהם למעשה. הגעתו של המערער לארץ בשלהי חודש מאי 2011 נעשתה לצורך ביקור בני משפחתו כשבסמוך לכך עוכבה יציאתו מן הארץ. המערער מציין כי הוא מוצא עצמו עתה נאלץ להתארח עם ילדיו אצל אחותו באופן זמני משאין לו אפשרות לשכור דירה חלופית, ומשבת הזוג שלו נסעה לארגנטינה מחמת מחלוקות אישיות בין השניים. בנסיבות אלה הצו שניתן אינו מידתי לשיטתו ומאזן הנוחות נוטה לטובתו הוא, בניגוד לקביעת כב' הרשמת.
3. המשיב מאידך סבור כי אין מקום להתערבות בהחלטת כב' הרשמת ובפרט משזו מאזנת בין טענות הצדדים באופן ראוי ואפילו מקל מדי עם המערער, כך משההפקדה הכספית אשר נדרשה יש בה כדי להבטיח כחמישית בלבד מגובה החוב בעוד שנסיבות העניין מלמדות כי יציאת המערער מן הארץ תעמיד את המשיב מול שוקת שבורה. בעניין זה מפנה המשיב לכך שהמערער יצא מהארץ כשבועיים בלבד לאחר קבלת ההלוואה נשוא התביעה וכי התחייבותו כלפי המשיב נעשתה בעודו אזרח ותושב הארץ. זאת ועוד - טענות המערערכנגד החוב קלושות הינן, המערער אף לא המציא ראיות של ממש לנזקים הנטענים וכל טענותיו לגבי הפגיעה בילדיו אינן רלבנטיות באין הם צד להליך ואין להיתלות בהן.
דיון והכרעה
4. ערעור זה נסוב למעשה על אופן הפעלת שיקול הדעת שנתון היה לכב' הרשמת בעריכת האיזונים הנדרשים בין אינטרס המשיב מחד להגן על קניינו לבין אינטרס המערער מאידך להגן על זכותו הבסיסית לחופש התנועה והעיסוק.
כפועל יוצא מכך יש ליתן את הדעת לשאלה באם הפגיעה בזכויותיו האמורות של המערער, מוצדקת ובאם מידתית הינה.
5. סעיפים 362 ו- 384 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 המסדירים תנאי הינתנו של סעד זמני בדמות צו עיכוב יציאה מן הארץ, קובעים כדלקמן:
"362 (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
384 (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות סימן א', ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין; היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) ניתן צו על פי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט או הרשם להורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו.
..."
6. עוצמתה של הזכות לצאת את הארץ עוברת כחוט השני בפסיקותיו של בית המשפט העליון מאז ומתמיד וביתר שאת לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ע"א 7208/93 וייסגלס נ' וייסגלס, פד"י מח(4) 529; בג"ץ 3914/92 לב נ' לב)
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
